טהיטי
טהיטי זה האי הראשי של פולנינזיה הצרפתית, ונמצאת בו הבירה פפיטה. הוא אי געשי די גדול, ולמעשה הוא שני איים שמחוברים בינהם ב״מיצר יבשה״ צר, כך שזה נראה כמו הספרה שמונה, כשאחד האיים קטן משמעותית מהשני.
״חפירה״ קצרה: למיצר יבשה שכזה קוראים ״איסטמוס״ (isthmus) שזו מילה שאני אוהב להגיד. גם כי זו מילה לא ידועה ומיוחדת, וגם כי אני תמיד נזכר במי שהכיר לי אותה, קפיטן בדימוס מ״צים״ של שנות הששים בשם אילן מאירסון. איתו עשיתי את הפלגת חו״ל הראשונה שלי, מהארץ ליוון, על גבי סירה קטנה שהוא בנה בעצמו בחצר הבית שלו בעומר במשך 14 שנה. איש קשה ועקשן אבל ההפלגה איתו הייתה סופר מענינת כי הוא סיפר סיפורים מופלאים מתקופתו הפרועה כקפיטן. הוא נפטר השנה בשיבה טובה, יהי זכרו…
טהיטי גם אי גבוה (2242 מטרים), וזה מאד מעניין לראות את ההשפעה שלו על משטר הרוחות באזור עצום שסביבו: הרוחות באוקיינוס הן הרבה מאד בכיוון קבוע ועצמה קבועה. אבל, כשזה מגיע לגוש הזה שבאמצע האוקינוס הוא מערבל אותן באופן שיוצר ״הפרעות״ לזרימה למרחק של מאות קילומטרים. מעניין לראות את זה במפות מטאורולוגיות.
ולבסוף, הוא גם אי יפה ביותר! כאמור, הרים גבוהים ובחלקם תלולים מאד בגלל המבנה הגעשי, מכוסה ירוק עד סבוך של ג׳ונגלים, עשרות מפלים גבוהים ממש וקניונים עמוקים.
 |
כל זה נעים מאד לעין, אבל כמו בהרבה מהאיים כאן, אין הרבה שבילים שמתאימים להליכה ברגל ואין כמעט כבישים או דרכי עפר שנכנסים למעמקי האי.
הגענו עם הסירה ל-Phaeton Bay, מפרץ מוגן ביותר שנמצא בין שני חלקי האי, צמוד לאיסטמוס. מפרץ מוגן שכזה מכונה ״Hurricane hole”, כלומר מקום אליו ניתן לבוא ולהסתתר עם סירה כשיש הוריקן.
המפרץ מלא בסירות שעוגנות שם לתקופות ארוכות- חלק מהן הן של אנשים שנוסעים הביתה לכמה חודשים, וחלק מהסירות נזנחו שם על ידי בעליהן ונרקבות לאט לאט. במפרץ נמצאת שייטת על סירה שגרה שם ומתפרנסת מלהשגיח על הסירות של מי שמשאירים אותן שם לתקופה.
למחרת הגעתנו לטהיטי שכרנו אוטו לשבוע, ונסענו לאסוף את החלק המפורסם שתקע אותנו עד עכשיו, והשארנו אותו אצל מכונאי מקומי כדי שיתקין אותו. כעבור כמה ימים אספנו את החלק המשופץ והתקנו אותו במקומו, ואני חזרתי לראש התורן עם עוד חלק שיוצר עבורנו ושמתי גם אותו במקום. מאד שימח אותי שעשיתי את העבודות האלה בעצמי, בעבר הלא רחוק לא הייתי מעז.
 |
| מתוקן! |
עשינו שני טיולים קטנים עם האוטו, אבל למרבה הצער די התפספס לנו להכיר את טהיטי גם כי ירד המון גשם, וגם כי אני חליתי בשפעת.
בסיבוב הקודם שלנו יצא לנו להתחבר עם זוג צעירים חמודים ביותר, מואנה ואדריין, שפגשנו במשחק כדורגל באחד מאיי המרקזס (משחק בין הנבחרת המקומית לנבחרת טהיטי שהסתיים בתוצאה 11:1 לטהיטי). הבחורה היא צ׳כית, גבוהה ועם שיער שטני כך שכשהיא הציגה את עצמה כ״מואנה״ היינו בטוחים שהיא אימצה לעצמה בצורה פטתית שם מקומי, אבל הסתבר שזה שמה האמיתי מלידה.
אדריאן הוא יליד טהיטי ועכשיו הם הזמינו אותנו לביתם לארוחת ערב והיה ממש ממש נעים לבלות איתם!
לקראת סוף השבוע העלנו הילוך בהכנות לחצייה הצפויה למרקזס, ובין השאר פגשנו בחורה גרמנייה בשם יוהנה שבקשה להצטרף כטרמפיסטית להפלגה. התברר שהיא מטיילת ושטה כבר הרבה שנים ויש לה הרבה נסיון בשייט, ובנוסף היא גם סיימה פעם לימודי רפואה אם כי לא עסקה בזה הרבה. הנ״ל עודד אותנו לקחת אותה איתנו- מקל בעיקר במשמרות הלילה שמתחלקות יותר.
אילת עבדה קשה מאד בארגון הבלגן בתוך הסירה כדי לפנות מקום לדיירת החדשה, וגם לארגן במקום את קניות האוכל הגדולות שעשינו. ההתכוננות לחצייה באמת מכניסה אנרגיות חדשות- קצת חששות ובדיקה חוזרת ונשנית של אתרי מזג האויר להבין מה צפוי, בצד שמחה על ההרפתקה שבזה. בסה״כ התנאים הצפויים לנו נראים טובים, וזמן החצייה יהיה 7-9 ימים, כשכנראה לא נעצור בדרך.
Comments
Post a Comment